אמרו בזוהר הקדוש פרשת אמור (דף צז ע"ב), שמי שאינו מקיים מצות ספירת העומר כהלכתה אינו נקרא טהור לקבל את התורה, בדומה לספירת שבעה נקיים של האשה, שרק לאחר שתספור שבעה נקיים תהיה טהורה לבעלה, כך שבעת השבועות שקודם מתן תורה, הם בבחינת ימי טהרה לעם ישראל, ועל ידי קיום מצות ספירת העומר האדם בא מוכן ומזומן לקבלת התורה. כי בכל שנה ושנה, אותה הארה של אותם הימים חוזרת ומתעוררת, וכפי גודל השגתו וקדושתו זוכה האדם לקבל התורה ביום מתן תורה.
לפיכך צריך כל אדם להכין את עצמו בימים אלו של ספירת העומר, להיות מוכן לקבל התורה, ובפרט ירגיל את עצמו במדות טובות, ועלית על כולנה – במדת הענוה, להשפיל את עצמו, שלא יהיה יהיר, כי השם יתברך אוהב את השפלים, ועל ידי זה יזכה לתורה, וכמו שאמרו בדרך רמז על דברי המשנה באבות (פרק א משנה א): "משה קיבל תורה מסיני", וקשה, וכי משה קיבל את התורה "מסיני", והלא לא קיבלה אלא מהשם יתברך, על הר סיני? וביארו על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש בראשית רבה (פרשה צט הלכה א): בשעה שבא הקדוש ברוך הוא ליתן תורה בסיני, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו, זה אומר עלי התורה ניתנת, וזה אומר עלי התורה ניתנת, תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא. אמר להם הקדוש ברוך הוא: "למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלהים לשבתו אף ה' ישכון לנצח" (תהלים סח יז), למה תרצו דין עם סיני? כולכם בעלי מומים אצל סיני, נאמר כאן "גבנונים", ונאמר שם (ויקרא כא כ) "או גבן או דק". מכאן שכל המתיהר הרי הוא בעל מום. וכן אמרו בגמרא במסכת סוטה (דף ה.): "לעולם ילמד אדם ממדת קונו, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל ההרים הרמים שבעולם, והשרה שכינתו על הר סיני, וכן הוא אומר, כי רם ה' ושפל יראה".