ספירת העומר – ח

קטן שהגיע לחינוך, החובה מוטלת על אביו לחנכו במצות ספירת העומר, וכיון שאין הילד חייב במצות ספירת העומר אלא מדין חינוך, לכן אפילו שכח לספור יום אחד, ימשיך לספור מכאן והלאה בברכה, שסוף סוף מצות חינוך יש בדבר, להרגילו במצוה זו. וכמו שכתבו כיוצא בזה התוספות במסכת פסחים (דף פח. ד"ה שה לבית) בשם רבינו יצחק, שמאכילים לקטן מקרבן הפסח, אף על פי שלא נמנה עליו, כיון שהוא חינוך מצוה. ואף כאן, אף על פי שיש קצת איסור בדבר של ספק ברכה לבטלה לקטן, כיון שיש בזה משום מצות חינוך מותר. כי באמת אי אפשר שביום אחד, ביום הגיעו של הקטן למצות, יקבל על עצמו עול המצות כולן, אלא בעודו קטן מתחיל להתרגל לאט לאט בקיום המצות, ועל ידי זה כשיגיע ליום הבר – מצוה, ייקל עליו לקיים כל המצות כולן כדין. ולכן כבר בשעה שמתחיל הילד לדבר, אביו מתחיל ללמדו פסוקים עיקריים, כגון פסוק שמע ישראל, ופסוק תורה צוה לנו משה, וכן הלאה, וכשיגדל עוד מעט, קונה לו טלית קטן, ולאחר מכן מתחיל ללמדו משנה, וגמרא, והלכות, ומפקח עליו שלא יתחבר לחברים לא טובים, ועל זה אמר החכם מכל האדם (משלי כב ו): "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.