כיון שאנו נוקטים להלכה שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, יש להעיר על מנהג האומרים בנוסח ה"לשם יחוד" שקודם ספירת העומר: הנה אנחנו באים לקיים "מצות עשה" לספור ספירת העומר וכו'. ובאמת שבנוסח זה הם מכניסים עצמם למחלוקת הראשונים אם ספירת העומר בזמן הזה מן התורה או מדרבנן, ולפי מה שביארנו ספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, ולכן הנוסח הנכון באמירת ה"לשם יחוד": הנה אנחנו באים לקיים "מצות" ספירת העומר לתקן שורש מצוה זו במקום עליון וכו'. ובנוסח הזה הוא יוצא ידי חובה לכל הדעות, כי אם העיקר שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, כוונתו באמרו "מצות", על מצוה דרבנן, ואם העיקר כמי שסובר ספירת העומר בזמן הזה מן התורה, כוונתו באמרו "מצות" על מצוה מן התורה. ואל דעות הוא יודע האמת הלכה כמי.
נגישות
