שאלה. אם האב אינו יכול למול את בנו, כגון שנפטר, או שהוא חולה, או שוהה בחו"ל, כיצד יש לנהוג?
תשובה. אם האב אינו יכול למול את בנו מכל סיבה שהיא, מצוה זו מוטלת על בית הדין או על הרב המקומי לדאוג למול תינוק זה, שנאמר: "וערל זכר אשר לא ימול ונכרתה".
וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות: וכל מי שיראה זה הילוד הערל ולא ימול אותו, עובר על מצות עשה עד שימול אותו כאילו היה בנו, וכשיגדל הילד ויגיע לזמן חיוב המצוות [ועדיין לא מל], נפטר כל אדם ממילתו והתחייב הוא למול את עצמו מיד. וכל זמן שלא ימול עצמו עובר בעשה עד שימול, וכשימול אפילו באחרית ימיו אז עשה המצוה וסר ממנו העון. ואם מת והוא ערל, אז יהיה מחוייב כרת הנזכר בתורה.
ואם יש סבא לתינוק זה ואביו נפטר, יש אומרים שהמצוה מוטלת על הסבא, שבני בנים הרי הם כבנים.
ההלכה נכתבה ע"י עדיאל יזדי, מוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל – רישיון משרד הבריאות מספר 758.
