תגית: ברית מילה

שאלה. "ליל שמירה" מהו?

תשובה. יש נוהגים להיות נעורים כל הלילה שלפני המילה ולעסוק בתורה אצל התינוק והיולדת, משום שבלילה זה צריכים הם שמירה יתירה. ועיקר השמירה היא מתחילת הלילה עד חצות. וכתב בסידור בית יעקב, שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ולכל המתעסקים במצוה זו.
ובספר מטה משה כתב, שהשטן מכוין להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גהינם. וסימן לדבר, "ואתה את בריתי תשמור", שבשעת הברית צריך שמירה ע"כ.
ובספר חמדת ישראל כתב, ששמע שאם יעשו סדר הנהוג בבית היולדת כל שמונת הימים, או לפחות ארבעה ימים קודם המילה, יהיה התינוק נאמן לאלוקיו, ולא יטמא את בריתו לעולם.

שאלה. "ברית יצחק" מהי?

תשובה. הלילה שלפני המילה נקרא "ליל שמירה" [וואכט נאכט] לאשכנזים, ולמנהג הספרדים "ברית יצחק", ונוהגים שאבי הבן עושה סעודה בלילה זה אצל התינוק והיולדת, ומזמינים את המוהל והסנדק ושאר קרובים ואוהבים. וטעם סעודה זו הוא כדי להרבות בכבוד המצוה העומדת להתקיים למחר.

שאלה. אם עבר ומל את התינוק בלילה, מה דינו?

תשובה. אם עבר ומל בלילה נחלקו הפוסקים כיצד יש לנהוג, וארבע דעות נאמרו בדבר:
1.לא יצא, וצריך לחזור ולהטיף דם ברית.
2. לא יצא, ולא יועיל לו הטפת דם ברית.
3. יצא, ואין צריך הטפת דם ברית.
4. אם מלו בליל שמיני אין צריך להטיף דם ברית, ואם בשאר לילות צריך להטיף דם ברית.

שאלה. מאימתי אפשר למול ביום השמיני?

תשובה. אין מלין אלא ביום, שנאמר: "וביום" השמיני ימול בשר ערלתו, ולכתחלה יש למול מזמן נץ החמה, ובדיעבד אם מל מעלות השחר יצא, ובשעת הדחק שאי אפשר למולו אחרי נץ החמה ותדחה מילתו ליום תשיעי או עשירי, מותר למולו מעלות השחר.

שאלה. תינוק שנולד בבין השמשות, אימתי מלים אותו?

תשובה. תינוק שנולד בבין השמשות (שהוא תוך שלש עשרה דקות וחצי זמניות משקיעת החמה), למשל בין שקיעת החמה של יום ראשון לצאת הכוכבים של ליל שני, מונים לו שמונה ימים מיום שני ומלין אותו ביום שני שלאחריו. [כל זה בימות החול, ובבין השמשות של ערב שבת יבואר להלן]. וגם אם יש לו ספק מתי נולד התינוק, אם קודם השקיעה או בבין השמשות, גם כן מלין אותו ביום שני שלאחריו. ובכל אופן שיש לו ספק במקרה כגון זה יעשה שאלת חכם.

שאלה. אימתי הוא זמן מצות ברית מילה?

תשובה. זמן מצות מילה הוא ביום השמיני ללידת התינוק, שנאמר: "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר", וכן נאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו". וכל שהוא יום שמיני ללידתו מלים אותו, ואפילו אם לא עברו עדיין שבעה ימים מעת לעת משעה שנולד. כלומר, תינוק שנולד ביום ראשון סמוך לשקיעת החמה, מלין אותו ביום ראשון הבא, ואפילו מיד עם נץ החמה, אף על פי שלא עברו שבעה ימים מלאים מעת הלידה, שהרי נולד סמוך לשקיעה, אלא יכולים למולו בבקר מיד.
ואם לא מל התינוק ביום השמיני, ודחה הברית ליום תשיעי ועשירי וכו', ביטל מצות עשה, וכתב הרמב"ם: שהאדם כשעבר ולא מל את בנו וחס עליו ביום השמיני, עבר על מצות עשה גדולה וחמורה, כי אין בכל המצוות כמוה, ולא יתכן לו לעולם לשלם זאת המצוה.

שאלה. כבר הזכרנו שמצות המילה מוטלת על האב, והשאלה נשאלת, מה יעשה האב אם אינו יודע למול?

תשובה. אב שאינו יודע למול, ימנה את המוהל שליח, ויאמר למוהל קודם המילה: "הריני ממנה אותך שליח למול את בני", כי הלכה היא "שלוחו של אדם כמותו", ויחשב לו כאילו מל אותו בעצמו. אבל אם יודע האב למול, ודאי שהמצוה מוטלת עליו יותר מאשר על ידי מוהל אחר, וכבר אמרו רבותינו ז"ל במסכת קידושין (דף מא ע"א): "מצוה בו יותר מבשלוחו".

ההלכה נכתבה ע"י עדיאל יזדי, מוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל – רישיון משרד הבריאות מספר 758.

שאלה. אם האב אינו יכול למול את בנו, כגון שנפטר, או שהוא חולה, או שוהה בחו"ל, כיצד יש לנהוג?

תשובה. אם האב אינו יכול למול את בנו מכל סיבה שהיא, מצוה זו מוטלת על בית הדין או על הרב המקומי לדאוג למול תינוק זה, שנאמר: "וערל זכר אשר לא ימול ונכרתה".
וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות: וכל מי שיראה זה הילוד הערל ולא ימול אותו, עובר על מצות עשה עד שימול אותו כאילו היה בנו, וכשיגדל הילד ויגיע לזמן חיוב המצוות [ועדיין לא מל], נפטר כל אדם ממילתו והתחייב הוא למול את עצמו מיד. וכל זמן שלא ימול עצמו עובר בעשה עד שימול, וכשימול אפילו באחרית ימיו אז עשה המצוה וסר ממנו העון. ואם מת והוא ערל, אז יהיה מחוייב כרת הנזכר בתורה.
ואם יש סבא לתינוק זה ואביו נפטר, יש אומרים שהמצוה מוטלת על הסבא, שבני בנים הרי הם כבנים.

ההלכה נכתבה ע"י עדיאל יזדי, מוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל – רישיון משרד הבריאות מספר 758.

שאלה. על מי מוטלת מצות ברית מילה?

תשובה. בגמרא מסכת קידושין (דף כט ע"א) מבואר שמצות ברית המילה מוטלת על האבא, שנאמר אצל אברהם (בראשית כא, ד) "וימל אברהם את יצחק בנו כאשר ציוה אותו אלקים". ואמרו חז"ל, גדולה מילה שאין לך מי שנתעסק במצוות כאברהם אבינו, ולא נקרא "תמים" אלא על שם המילה שנאמר (בראשית יז, א): "התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך".
ואמרו חכמינו: בשעה שאב מביא את בנו למולו, קורא הקב"ה לכל המלאכים ואומר להם: הסתכלו איזו אומה יקרה יש לי בארץ, ואז מופיע אליהו הנביא וטס בעולם בארבע טיסות ונמצא במקום הברית.

ההלכה נכתבה ע"י עדיאל יזדי, מוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל – רישיון משרד הבריאות מספר 758.

שאלה. מהי מצות ברית המילה?

תשובה. מצות עשה מן התורה על האב למול את בנו, שנאמר (בראשית כא, ד): "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציוה אותו אלקים".
וגדולה מצוה זו יותר משאר מצוות עשה, משום שיש בה צד עונש כריתות, שאדם שלא מל את עצמו חייב כרת ח"ו.
וכתב הטור (יורה דעה סימן רס): "ומאוסה היא הערלה שנתגנו בה עובדי כוכבים, שנאמר (ירמיה ט, כה): "כי כל הגוים ערלים", וכל המיפר בריתו של אברהם אבינו אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא. צא ולמד ממשה רבינו ע"ה שלא נתלה עליה אפילו שעה אחת שאיחר אותה, אלא נענש מיד, אף על פי שהיה בדרך, על כן צריך להזהר בה מאוד.
ועוד כי המילה היא אות ברית חותם בבשרנו, ואינה כשאר מצוות כמו התפילין והציצית שאינן קבועין בגוף, וכאשר יסירם יסיר האות, אבל המילה הוא אות חותם בבשרנו, ומעידה בנו שבחר בנו השם יתברך מכל העמים, ואנחנו עמו וצאן מרעיתו, אשר לדור ודור אנחנו חייבים לעבדו ולספר תהלתו.
גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה, שנאמר: "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל". וגדולה מילה שאלמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי".

ההלכה נכתבה ע"י עדיאל יזדי, מוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל – רישיון משרד הבריאות מספר 758.