כידוע הקב"ה מודיע לנו בתורתו הקדושה שהנה הוא נותן בפנינו את הטוב ואת הרע, את החיים ואת המוות, והוא ממליץ לנו : "ובחרת בחיים".
אך משום מה אנו רואים בעולם תופעה מאוד מוזרה לכאורה, צדיקים שרע להם, למרות שהם בחרו בחיים ורשעים שבחרו במוות –
טוב להם. הם אינם שומרים תורה מצוות ויש להם הכל. ואתה שואל את עצמך , איך זה יכול להיות הרי הוא בחר במוות, ואם הכוונה היא לא למוות במובן הפשוט אז לפחות הוא צריך לסבול וזה הכוונה במוות. אבל טוב לו, יותר מלצדיקים!
אומרת הגמרא בתענית מה פירוש הפסוק : "אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא" ? עונה הגמרא שזוהי התשובה לאחת השאלות היותר מרכזיות שאנשים שואלים ושאנחנו העלינו בפוסט זה.
כידוע ש-"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", הכוונה היא שאין אדם שאינו חוטא לפעמים ואפילו אם הוא צדיק ענק (כידוע שהצדיקים הגדולים אינם חוטאים בחטאים השפלים של ההדיוטות אלה בחטאים בהתאם לרמתם הרוחנית). ועוד ידוע שהקב"ה צדיק וישר הוא וגם אינו לוקח שוחד מצוות על עבירות. על פי שני הדברים האלה אנו מבינים שכל צדיק צריך לקבל את העונש על חטאיו. בהתאם לכך גם לרשע הכי גדול יש פה ושם מעשים טובים. איזה מצווה כאן ומצווה שם ,איזה מעשה טוב של גמילות חסדים או צדקה ובכן גם על זה צריך לשלם לו את שכרו.
עכשיו אנו מבינים את התשובה לשאלתינו : הקב"ה משלם לרשע ,אל פניו , להאבידו. הכוונה היא שאת השכר שמגיע לו מקבל הרשע בעולם הזה, ולמה כדי להאבידו בעולם הבא. ומאותה הסיבה הצדיק מקבל יסורין וקשיים בעולם הזה על מנת שיבוא לעולם הבא זך וטהור מחטאים ויקבל את שכרו על הצד הטוב ביותר.
ונביא משל נחמד על העניין :
בארץ רחוקה הייתה ממלכה ובה שלט מלך. כל עבדי המלך היו נאמנים למלך ואהבו אותו מאוד. יום אחד אחד השרים של המלך החליט למרוד במלכות ועשה מעשה נוראי. לאחר שנודע הדבר למלך החליט המלך שאת אותו שר הוא רוצה להרוג במיתה משונה. הוא התעייץ עם יועצי המלכות והגיע לפיתרון המושלם. המלך ציווה את עבדיו שיבנו בית ענקי באמצע העיר המרכזית של הממלכה ובבית זה יהיה מכל טוב שיש. ספות מעור, טלוויזיות , פסלים יקרים, עמודי שיש, כלי כסף וזהב וכו'. הבית הכי חלומי שיש.רק שני דברים יהיו חסרים בבית הזה : שתייה ומאכל. אה, ועוד פרט קטן : הבית צריך להיות שקוף בכדי שכל אנשי העיר והממלכה יוכלו לראות את האיש מת ברעב במקום הכי חלומי שיש.
ביום הראשון האדם ישב בנוח על הכורסאות שבסלון וצפה בטלוויזיה, שיחק במחשב, התאמן בחדר כושר וכו'. לאחר כמה זמן הוא נהיה רעב וחיפש אוכל. אך למרבה הפלא הוא לא מוצא. למחרת הוא כבר היה תשוש ושכב על הכורסא ולא זז. לאחר כמה ימים הוא כבר החל ממש להשתגע!
באותו זמן שהשר מתענה בבית החלומי הגיע תייר לממלכה ושמע על המקרה המיוחד הזה. הוא החליט שהוא רוצה להתבונן בזה.
הוא עצר מונית וביקש מהנהג להגיע למרכז העיר. לפני שהגיע התייר למקום השר שכבר תלש שערות מראשו מרב רעב החליט לעשות מעשה, מה עשה : חתך חתיכה מבשרו, בישלה והחל לאכול. לאחר כמה דקות מגיע התייר ורואה את השר יושב בבית מפואר לאין שיעור ואוכל חתיכת בשר די נאה. "מה זה ?! על מה כל הרעש שאתם מרעיבים את האדם,הוא אוכל! " החל אותו תייר לצעוק.
אחד האנשים שהיא לידו באותה התקהלות פנה אליו ואמר לו : "טיפש ! את בשרו הוא אוכל. את בשרו! " .
ובכן, על פי משל זה אפשר להבין שאנחנו התיירים לא מכירים את התמונה בשלמותה ואל לנו לקבוע בשכלנו המצומצם מה נראה לנו טוב או לא. דבר שני כשאתה רואה רשע שטוב לו , אל תשאל את עצמך שאלות , ואתה יודע למה : "כי את בשרו הוא אוכל". את כל הטוב שלו הוא אוכל בעולם הזה ולעומתו הצדיק מקבל את שכרו על הצד הטוב ביותר בעולם הבא.
עוד עניין, על האדם לבדוק מה הוא באמת הטוב בעולם הזה? מהי המהות שלנו? האם אוטו טוב, בית גדול, מאכלים מכל טוב ואתם תשלימו לבד את הרשימה החומרית הזאת, האם זה הטוב האמיתי שאליו אנחנו שואפים ? דברים כמו שאומר הרמח"ל במסילת ישרים : "שטובתם אינה טובה, ורעתם רעה". דברים המתכלים ותמיד אתה רוצה עוד. "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו". ואם בכל זאת עדיין אנחנו רואים בדברים אלה כטובה ואיך יכול שהרשע מקבל אותם אז "טיפשים אנחנו, כי את בשרו הוא אוכל" !
