בית דין של מעלה

בנוהג שבעולם, אדם שנתבע לדין, דואג לפני כן לעורך דין שייצג אותו לפני השופט, ומשתדל בכל האמצעים האפשריים לזכות את עצמו מלפני זמן המשפט, ואם יהיה עורך הדין ממולח ומתוחכם, יוכל להוציא אותו זכאי בדינו, גם אם בפועל עשה את העבירה המיוחסת לו.
אך כל זה בעולם הזה, אך בבית דין של מעלה, אין משוא פנים ולא מקח שוחד, הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, ואילולא תורה ומצות ומעשים טובים אין ביכלתו לעמוד בדין.

מעשה בעורך דין ממולח, אשר שמו יצא לפניו בפקחותו ומומחיותו, והנה נזדמן לו לייצג רוצח שיצא דינו בבית המשפט למאסר עולם, וכעת ערער בבית המשפט לערעורים על פסק הדין, נטל עורך הדין את התיק לידיו, ועבר עליו בעיון נמרץ, ולאחר כמה ימים הזמין תאריך בבית המשפט לצורך הגשת הערעור.
בהגיע תאריך הדיון, התחיל עורך הדין להרצות את טענותיו לפני השופטים, בטוב טעם ודעת, במשך כשעתיים תמימות, מקשה על העדים מכאן ומשם, סותר דבריהם מניה וביה, ומוכיח חולשת הראיות. לאחר כשעתיים נתעייפו השופטים, והכריזו על הפסקה של כרבע שעה, לאחר מכן יחזרו לאולם המשפט לשמוע את המשך טענותיו של עורך הדין.

לכשיצאו מן האולם, פנה עורך הדין אל מרשו, ושאל אותו, האם נתרשמת מהטענות והפירכות שהרצתי בפני השופטים? האמן לי – ענה לו הרוצח – שכל כך היית משכנע בדבריך, עד כי אני בעצמי מטיל ספק האם באמת רצחתי את אותו אדם…

כל זה יתכן בעולם הזה, שהשופטים – בשר ודם הם, ויכולים לבא לכלל טעות, אבל בעולם הבא, אין דבר נסתר מעיני כבודו, ומי יוכל לטעון ביום המשפט לא עשיתי דבר פלוני, הרי בשמים יראו לו מעשה העבירה מול פניו, ולא יוכל להכחיש.

מתוך ספר פניני יוסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.