הלכות – הקדמה להלכות לשון הרע

" מי האיש החפץ חיים? אוהב ימים לראות טוב? נצור לשונך מרע " (תהילים יד' , יג' ).

מודיע לנו דוד המלך ע"ה בתהילים שהאיש החפץ בחיים (לעולם הבא) ואוהב ימים לראות טוב (בעולם הזה) בוודאי צריך לשמור על לשונו מלדבר לשון הרע, רכילות וכדו' .
-כידוע לשון הרע זהו אחד הנושאים היותר מורכבים מבחינת ריבוי ההלכות שבו ובכלל מבחינת התימרון שאנו צריכים במהלך חיינו לעשות על מנת להימנע מדיבורי לשון הרע או משמיעתם. ולכן לא פוסט זה ולא כל הפוסטים שירשמו באתר על הנושא הנ"ל יקיפו את כולו, ועל מנת להבין את הלכות לשון הרע על בוריים יש לפנות לספרות המתאימה בהלכה ולקבוע שיעור קבוע (מומלץ יומי) ללימוד ההלכות הללו.

הקדמה להלכות לשון הרע :
כאשר אנו מתבוננים בתוצאות דיבורינו, אנו נוכחים לדעת שהם אלו -יותר מכל תכונה אנושית אחרת- המגדירים את אישיותנו.
מה שאנו אומרים והאופן שבו נאמרים דברינו, עונים על השאלה "מי אנו?" אדם נרגז לדוג' יזוהה על פי ביטויי כעס (כמובן שעוד דברים יכולים להעיד על כעס אך הדיבור יותר מכל). מאידך אדם נעים ומתחשב מזוהה על פי דבריו הנעימים והמתחשבים.

על פי המהר"ל, ברא ה' את הלשון כך שהיא תשקף את תפקידה, דהיינו חשיפת העצמיות הנסתרת- מחשבותיו של האדם, רעיונותיו ואישיותו. ולכן היא לרוב אינה נראית אך היא נשמעת. באמצעות המילים הלשון לוקחת את פנימיותו של האדם ומעלה אותם אל פני השטח.
המילים מגלות את צלם האלוקים שבאדם או מאפילות עליו, משפיעות על חיינו בכל התחומים, משפיעות על הערכת האדם על עצמו ועל הערכת הסביבה אליו, המילים הם ראי לנשמת האדם, המילים מעצבות את השקפת עולמם של הילדים שהם כמובן הדור של מחר וכו'.

– חשוב מאוד לדעת שהלשון יכולה להיות חיובית ביותר אך גם הנזק שהיא יכולה לגרום לאדם ולסובבים אותו הוא נוראי אם לא יידע האדם להשתמש בתבונה בכלי הזה.

לטובה– מילים טובות ונעימות מעידות על ענוה, רצון להימנע ממריבות, הכרת צלם האדם שבזולת, טוב ואהבת ישראל, דיבור נכון באופן אוטומטי משפר לחלוטין את חיי האדם והסובבים אותו, דברי עידוד יכולים להפיג יאוש אפילו הקשה ביותר, הפה בשימוש נכון יכול לאפשר לאדם להאציל את הקדושה האלוקית מן השמים לארץ ועוד המון טובות.

לרעה– משום שלכח הדיבור יש כח עצום, כח שעולמות תלויים בו, שימוש לא נכון בו בראש ובראשונה מרחיק את האדם מבוראו משום ששום אב אינו יכול ליצור קשר קרוב ואוהב עם מי שמפגין בוז וזלזול כלפי ילדיו, דיבור לא נכון יכול לגרום לאדם לאבד את מקום עבודתו, להרוס חיי נישואין, ליצור מחלוקות בין ידידים, פגיעה במוניטין ועוד רעות רבות שיכלה הזמן ולא נספיק לכתוב את כולם. מבחינת היהדות לשון הרע זה מה שהחריב את בית המקדש השני (שנאת חינם הנובעת ממילים כמובן), לשון הרע גורם פירוד לעם ישראל, מילים לא נכונות הם גורם לאיבוד זכויות התורה והמצוות של האדם וכו'.

– על פי הנ"ל אפשר להבין שיש ללמוד איך להשתמש בכח הדיבור שלנו ולא להיות כעיוורים באפילה בתחום שהוא אולי הכי משפיע על חיינו מכל הבחינות.

-הלכות שמירת הלשון הן הכוונתיו המעשיות של הקב"ה ( בורא העולם אשר הוא ברא והוא המדריך ) כיצד להשתמש ביכולת המגדירה את מהותנו. הן מורות לנו כיצד להביט על זולתנו, כיצד לדבר אל האחרים ועליהם.

בפוסט זה נציג את ההקדמה לאיסור לשון הרע ולאיסור רכילות :

איסור לשון הרע , הגדרה :
הגדרת לשון הרע היא דיבור בגנותו של אדם או דיבור העלול לגרום נזק לזולת. ( ברור ששניהם יחד גם הם לשון הרע גמור ).
-אם דיבר אדם בגנות חבירו, הרי זה בגדר לשון הרע, אף אם ברור שלא ייגרם נזק על ידי כך לחברו. עצם העיסוק בחסרונותיו של הזולת הוא איסור בפני עצמו.
-סיפור דבר העלול לגרום נזק למישהו – ויהי זה מבחינה כספית, גופנית, נפשית או כל נזק אחר- הוא לשון הרע, גם אם הדברים הנאמרים אינם שליליים.

איסור רכילות, הגדרה :
הפסוק "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא, יט', טז') אוסר את כל אופני לשון הרע, אך המושג "רכיל" מתייחס במיוחד לרכילות שהיא סיפור דברים המרבים שנאה בקרב יהודים. בעוד לשון הרע שיש בו דברי גנאי יכול לגרום למדובר כי יתבזה בעיני אחרים, יכולה הרכילות להזיק ליחסים שבין המדובר לבין אחיו היהודים.
אסור לספר למישהו שפלוני עשה משהו כדי להזיק לו ; דיבר עליו לשון הרע ; אינו מחבב אותו או אינו מעריך אותו, היות ורבים הסיכויים שדברים כאלו יעוררו בלב השומע רגש שלילי כלפי פלוני.

חשוב לציין : שתי ההגדרות הנ"ל הן הגדרות כלליות ומהם נגזרות עוד הלכות רבות בשני הנושאים הללו. כמובן שיש גם היתרים לדיבורים הנ"ל במצבים מסויימים שמוגדרים כתועלת אך גם הם תלויים בתנאים רבים. ושוב נציין כמו שציינו לעיל שמומלץ ביותר להתעמק בנושא הזה ולקבוע שיעורים קבועים לעניין שבלעדיו אף יהודי לא יוכל להתחיל את דרכו בעבודת ה' כמו שצריך ולהגיע לשלמות שלו בעבודת ה'.

הנ"ל נכתב על פי ספר החפץ חיים, השיעור היומי. ( על יסוד ספר חפץ חיים וספר שמירת הלשון של מרן החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצוק"ל ).

שבוע טוב לכל עם ישראל ושנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו.
 

פרשת השבוע – נצבים

בפרשת השבוע שתבוא עלינו לטובה, פרשת ניצבים, הפרשה שקוראים לפני ראש השנה רשום : "..והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך…".
קראתי פירוש נחמד על הכתוב הנ"ל :

ישנם אנשים כאלה מלעיגים על אותם האנשים שמסתירים את עצמם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ולא מבקרים בקולנוע ובבתי התאטרון ושאינם רוצים לראות מה מתרחש בעולם כגון בניינים חדשים, גינות ופרדסים ואיך שמתרחצים על שפת הים , בנים ובנות יחדיו (לא עלינו,צריך להתרחק מזה מאוד מאוד), ושלא רואים טלוויזיה ובגדול לא "עושים חיים". ואותם המלעיגים אומרים : בודאי אלו שמסתגרים ואינם יודעים מה הולך בחוץ, חוטאים הם כי הגבורה לא נמצאת במחבוא, אלא הגבורה היא שהאדם יצא לעולם ויראה את הכל ויתגבר על התאוות שלו ורק כך הוא יזכה לקנות את השלמות.

אז שידעו כל המלעיגים באשר הם שעל פי רוב ההלעגות הנ"ל הינן התפרקות רוחנית של האדם משום שרבים אינם יכולים לעמוד בניסיון וזה ידוע מראש ומתחילה, וכל האומרים שהם יצאו לאוויר העולם לקצת טלוויזיה קצת טיול קצת ים וכו' שידעו שזאת היא הדרך לסכנה , ואל לאדם להעמיד את עצמו בניסיון, מעבר לזה שבזמן הזה הוא עושה ביטול תורה גדול ובכך מראה ששכר הלימוד מבוזה בעיניו. ואם בכל זאת אינו יכול ללמוד תורה הרבה לפחות שלא יחטא ויעשה חשבון נפש עם עצמו בזמן הזה. רק לא לחטוא.

ועל זה תיקנו אנשי הכנסת הגדולה לומר כל יום "לא תביא אותנו לידי ניסיון ולא לידי ביזיון". ואדם אשר עבר ונכשל יחזור מהר כי כבר אמרו חז"ל שבעל תשובה דומה לקטן שנולד בלי פגם. ורמז לכך אפשר למצוא בתקיעות השופר : תשר"ת (תקיעה,שברים,תרועה,תקיעה):

 תקיעה- קול פשט ללא פגם- כמו הנשמה בתחילתה, שאינה פגומה.
שברים- קולות מופסקים (שבורים)- בעוונתיו נעשתה הנשמה שבורה.
תרועה- זהו התיקון של אדם זה, שיצעק צעקה גדולה ויתחרט ויחרד וירעד , כמו התרועה שהיא קולות רועדים.
תקיעה- ושוב קול פשוט וחלק המציין שהנשמה חזרה לשלמותה והיא שוב ללא פגם. 

וכבר ידוע ומפורסם שקול השופר מעורר ליבו של האדם לתשובה כמו שכתוב : " אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו " ? (עמוס, ג' ).
( אהבת חיים, פרשת נצבים )

עוד רשום בשערי תשובה דף כט:
"הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים כדרך יושבי קרנות, שתים רעות יש בדבר הרע הזה : האחד כי כל המרבה דברים מביא חטא והשני כי הוא בטל מדברי תורה"  . וזוהי דרך מאוד רעה כי איך לא זוכר אדם ואיך הוא לא שם על ליבו כי את הזמן שהוא משחית, יכול הוא להשיג הנעימות ולקנות חיי עולם בניצול הזמן הזה ( שבו הוא פנוי ממלאכתו ועסקיו ) לדברי תורה ומעשים טובים.
וידע האדם שכל ההולך למקום אשר אסיפתו היא לשחוק זה הוא מושב לצים ועליו אומר הכתוב : ובמושב לצים לא ישב (תהילים, א'), ואחרי הפסוק הזה רשום : "כי אם בתורת ה' חפצו.." . נמצאת למד שמושב לצים מביא לידי ביטול תורה, האור של האדם כי נר מצוה ותורה אור.
ועוד נאמר לגבי מושב לצים ב-חפץ חיים השיעור היומי, על פי ספר שמירת הלשון של החפץ החיים- שגם בעולם הזה באין יסורין על האדם בשביל הליצנות שנאמר : "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם"  (ישעיה, כח',כב').  והדרך המסוכנת לליצנות היא על דרך המקרה שהרבה נופלים בה. ולא רק שלהתלוצץ עם הליצנים אסור אלא גם לשבת בחברתם אסור כמו שאמרנו לעיל וכמו שנאמר באבות דרבי נתן בפרק ג' : "המדבק עצמו לעוברי עבירה, אף על פי שאינו עושה כמעשיהם הוא מקבל פורענות כיוצא בהם".  ושנאמר : "אוי לרשע ואוי לשכנו" שדומה לאדם הנכנס לחנות של בורסקי ( מעבד עורות ), אף על פי שלא עיבד בעצמו הריח נדבק בו וממשיך איתו. אלא צריך אדם לשבת במושב של תורה.וכבר ידוע ומפורסם שזהו אחד מארבעת הכיתות שאינם מקבלים פני שכינה, חשמ"ל – ל=ליצנים.  
וכמו אמרנו למעלה שהאדם אשר לא שת ליבו לעסק התורה בשעותיו הבטלות שלא יאבד ויחטא בשעות האלה אלה יחשוב מאין הוא בא, לאן הוא הולך ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון ויחפש בדרכיו וישתדל לקנות מעלות הנפש ולהתקרב אל ה' יתברך.

ולסיכום, ידע האדם שימי חיינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואון, כי גז חיש ונעופה- כי הזמן קצר והמלאכה מרובה. אך לא עליך המלאכה לגמור ובכל זאת אין רשאי אתה להיבטל ממנה- בשמים לא ישאלו אותך למה לא היית רש"י,רמב"ם,האר"י הקדוש,דוד המלך, שלמה המלך, שמואל הנביא או משה רבינו אלא למה לא היית אתה, למה לא היית מה שהיית יכול להיות ? ובפרט לפני יום הדין הגדול והנורא שאין לאדם לא פה להשיב ולא מצח להרים ראש, ישתדל בימים האלה כמה שפחות לבזבז זמנו על דברי הבל ושטות וכמה שיותר להתקרב לבורא ולנסות להטות את הכף לזכות ולחיים טובים.

ובעזרת ה' נזכה כולנו לשנת תשס"ט ש- תהיה שנת סימן טוב ותגיע הגאולה השלמה והאמיתית במהרה בימינו, אמן !