תגית: תשובה

כל הפוסט הבא הוא ציטוט מספר הישר לרבי זרחיה מיוני :

" לבי לבי , הלא ידעת כי לא נבראתי כי אם לשוב לעפר. מיום היותך מדוע לא זכרת אחריתך ?
הלא תדע כי כל הימים אשר אתה חי על האדמה כצל עובר , וכמוץ יסוער מגורן, וכעשן מארובה ימיך חרוצים וחייך קצוצים.
וכל אשר יעבור עליך, יום או לילה, תחסר חלק מחלקי חייך . ובכל יום תקרב אל הקבר, ותעוף בלי אבר.
ומדוע לא זכרתני ? עפר אתה ולא ידעת כי מן האדמה נוצרת ? ועל מי בטחת כי מרדת ? ומדוע אתה נמהר, ולא תעבור אל לבך יום המר.
יום אשר תאבד עצתך ונסרחה חכמתך, יום ידבק לשונך לחכיך, יום ישאוך , על כתף יסבולך , ועל ארץ תחתית ישליכוך , ועל כל מעשה יחשבוך. וכאבק תדכה ואשך לא תכבה. יום תראה החשבון ערוך והספר פתוח, ומאזני משפט וכוס תרעלה ביד ה'. שם תמצה שמריה ותהמה נפשך בציריה. ומה תשיב על זדונותיך ? הלא אז תראה פרי מעלליך, ותמצא גמולך. ואילו תמות כמות הבהמה ולא תהיה עתיד לתת חשבון היה לך לשמוח במותך , אך תלך למר ממות, ולמקום אופל ארץ חושך וצלמות .
שם תיפול עליך אימה ותכסך כלימה , ולבושך גוש רימה . ויזורה על גופך גופרית , לבלתי השאיר לך שריד. הלא היום ההוא נורא ואיום, יום אשר אין לו פדיום. יום תמרור בבכיה תאניה ואניה. יום חרדה וצעקה, יום שואה ונאקה. יום מספד מר, יום תערוך אבל משמר מול משמר.
יום יחרה אף האל וקנאתו ונתכה כאש חמתו. יום ירבו המעצבים והמכאובים. יום יהמה כל איש ידיו על חלציו, יום יאבדו כל חפציו. יום תצא הנשמה , וישאר הגוף ככלי מלא בושה וכלימה. מושלך כאבן דומם.
ואתה בן אדם, על מי תנוס לעזרה ? או מי יהיה עליך סתרה ? הלא אז תאמר אוי לי , מה עשיתי ? מדוע דבר ה' בזיתי ? ואחרי שרירות ליבי פניתי. ובמה אתכסה? כי ערום אנוכי.
התקושש והתבושש והכלם מחטאותיך . ותן תורה לאלוהיך. בעוד נפשך בגופך, ובטרם יחשכו ככבי נשפך, שוב יום אחד לפני מיתתך.
החזק במוסר אל תרף נצרה , כי היא חייך . "

שבת שלום .

תקופת הסליחות בציבור הספרדי היא 40 יום, החל מראש חודש אלול, אולם ידוע לכל כי ישנם רק עשרת ימי תשובה, אם כך, למה מנהג הסליחות הוא 40 יום?

אדם אחד רכב על סוס במדבר, באמצע הדרך ראה אדם קטוע רגליים, לא עלינו, האדם ריחם על האיש והביא לו דינר זהב.
קטוע הרגליים הודה לאיש אך אמר לו, תראה, אני באמצע המדבר, לא יעזור לי פה הדינר שלך, אולי תקח אותי לעיר?
הסכים האיש והרכיב אותו על הסוס מאחורה, ביקש ממנו הקיטע שיושיב אותו מקדימה ולא מרחוה משום שקשה לו.
הסכים האיש והושיב אותו מקדימה.
באמצע הדרך אמר הקיטע לאדם, קשה לי כשאתה תופס במושכות, אולי תתן לי את המושכות?
היסס האיש אך גם לזה הסכים, כל הדרך הודה הקיטע לאדם על כך שהועיל בטובו להרכיב אותו.
כשהגיעו לעיר, למקום הומה אדם אמר הקיטע לאיש, תרד בבקשה מהסוס שלי, האדם היה המום, הרי הסוס שלו, מה פתאום הוא מבקש ממנו לרדת?
ראה הקיטע שהאיש לא מוכן לרדת והתחיל לצעוק, תראו מה עושה לי הרשע הזה, מנסה לגנוב לי את הסוס.
כל העיר כעסו מאוד, איך מעז אדם לעשות כך לאדם מסכן קטוע רגליים?
לבסוף ירד האדם מהסוס ותבע את הקיטע לדין.
כשהגיעו לפני שופט סיפר כל אחד את הצד שלו, השופט הבין שהאדם צודק אך אמר לו, אני מצטער, אני מאמין לך שאתה צודק אבל הקיטע אחז במושכות, הראיות בעדו.

מה אנו למדים מהמשל הזה?
אם אנו נכנס לתקופת עשרת ימי תשובה שהיצר הרע אוחז במושכות, בין דין של מעלה יוכל להגיד לנו, רבותי, אנו מאמינים לכם שעשיתם תשובה, אך הראיות נגדכם, יצר הרע אוחז במושכות!
לכן ישנם 40 יום, בימים אלו אנו צריכים להחזיר את המושכות לידיים שלנו על מנת שנוכל להכנס כולם לעשרת ימי תשובה כשאנו נקיים וכשהמושכות בידיים שלנו.

 מי יתן ונכתב אנחנו וכל עם ישראל בספר חיים טובים ושלום ואמרו אמן.

לאחר שרבים מן הפוסטים באתר זה מדברים על חזרה בתשובה החלטנו להציג את עיקרי הלכות התשובה , כדי שאדם שהבין שהוא צריך לחזור בתשובה ידע איך לעשות זאת בדרך הנכונה. ההלכות הבאות נלקחו מקיצור שולחן-ערוך, מקור חיים, פרק קד ( הרב חיים דוד הלוי ) ונשתדל להביא כאן את עיקרי ההלכות:

א. ווידוי – כל המצוות שבתורה, בין מצוות העשה ובין מצוות הלא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן במזיד או בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו הוא חייב להתוודות לפני האל ב"ה. ווידוי זוהי מצוות עשה מן התורה. עיקר נוסח הווידוי הוא : "אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה" . כמובן שכל המרבה להתודות ולהאריך בענין זה הרי זה משובח.

ב. בימינו (כשאין בית המקדש ) התשובה מכפרת על כל העבירות. אפילו היה אדם רשע כל ימיו ועשה תשובה בסופו אין מזכירים לו שום דבר מרשעו. ויום הכיפורים מכפר לשבים בתשובה. ( אך ראה סעיף ו' ).

ג. איזו היא תשובה גמורה ? זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה ( לא מיראה ולא מכישלון כח ). דוגמא : אדם שבא על אישה בעבירה, ולאחר זמן נתיחד עמה שוב והוא עדיין אוהבה וגופו באותו כח כשהיה והוא באותו מקום אך הוא פורש ממנה ולא עובר על העבירה שוב – נקרא בעל תשובה גמור . אך אם אדם שב בימי זקנותו התשובה איננה תשובה מעולה אך היא מועילה ובעל תשובה הוא כמו שציינו לעיל.

ד. ומה היא התשובה ?
– החוטא צריך לעזוב את החטא ולהסיר אותו ממחשבתו.
– החוטא צריך לגמור בליבו שהוא לא יעשה את המעשה עוד. ("יעזוב רשע דרכו" )
-החוטא צריך להתנחם ( להצטער ולהתחרט ) על שעבר את העבירה ( "אחרי שובי נחמתי" )
– צריך החוטא להתוודות בשפתיו ( כמו שנאמר לעיל בסעיף א' ) ולומר את העניינים שגמר בליבו.
אך כל המתוודה וגומר בליבו ולא עוזב את החטא דומה ל"טובל ושורץ בידו" שחייב לזרוק השרץ כדי שטבילתו תועיל לו.

ו. התשובה ויום הכיפורים מכפרים על עבירות שבין אדם למקום (כגון אכילת מאכלות אסורים,בעילה אסורה,אי הנחת תפילין וכו' )
אך עבירות שבין אדם לחבירו (החובל לחבירו, מקללו, גוזלו וכו' ) אינו נמחל לו החטא לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב וירצהו.
לדוגמא אדם שגזל מחבירו ממון חייב להחזיר לחברו את הממון ולפייסו במילים עד שימחל לו.
בשעה שמבקש החוטא מהחבר מחילה צריך החבר להיות מוחל בלב שלם ונפש חפצה ויזהר שלא ליקום ולא ליטור.  
אם החבר לא רוצה למחול לחוטא צריך להביא לו שלושה בני אדם שיפצירו בו, עדיין לא מחל מביא לו שוב פעם ועוד פעם. אחרי שלוש פעמים צריך להניח לו וללכת וזה שלא מחל הוא החוטא. אך אם חטא כלפי רבו ימשיך לבקש מחילה אם צריך גם אלף פעמים עד שימחל לו.

ז.אם מת החבר לפני שהספיק החוטא לבקש ממנו מחילה מביא החוטא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ויאמר בפניהם " חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלוני זה שכך וכך עשיתי לו ". אם היה חייב לו ממון יחזיר את הממון ( הגזול לדוגמא ) ליורשיו. אם לא היה יודע לו יורשים יניח את הממון בבית דין.

ח. כשם שאדם שב מעבירות על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה כך הוא צריך לחזור בתשובה מדעות רעות שיש לו, מן הכעס, מן האיבה, מן הקנאה, ההתול, מרדיפת המאכלות וכיוצא בזה. מן הכל צריך לחזור בתשובה.

ט. בעשרת ימי תשובה ( עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ) התשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד. ביום הכיפורים חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות. ( גם לפני ראש השנה עצמו בחודש אלול יש עניין גדול לעשות תשובה משום שיום ראש השנה הוא יום הדין וביום זה שוקלים עוונותיו וזכויותיו של כל אחד מבאי עולם והתשובה מאוד מועילה בכדי להחתם כבר בראש השנה לחיים ).

לסיכום, גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה ומקרבת אדם שאמש היה שנאוי, משוקץ מרוחק ומתועב לפני המקום והיום הוא אהוב נחמד קרוב וידיד ומודבק בשכינה שנאמר :" ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום " . ותמיד יזכור אדם שיפה שעה אחת קודם ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים !

  

כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ–אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא, כך כתוב בקהלת (ז/20).
למה בחרתי לפתוח פוסט זה דווקא בפסוק הנ"ל?
ברצוני להדגיש, לא חשוב עד כמה אדם צדיק, כולם חוטאים וטועים, אפילו משה רבנו ודוד המלך.

בדברים אלו אני רוצה להתחיל את הפוסט שלי בנושא התשובה – חסד ד'.
ד' יתברך מאפשר לכל אדם המתחרט חרטה אמיתית על מעשיו לקבל מחילה על חטאים שבין אדם למקום (בין אדם לבורא, על חטאים שבין אדם לחברו ארחיב בעזרת ה' בפוסט אחר).

השלבים של חזרה בתשובה הם שלושה עיקריים (פירוט תוכלו למצוא בפוסט הלכות תשובה):

• עזיבת החטא – החוטא צריך להסיר את החטא ממחשבותיו ולקבל על עצמו שלא יחטא עוד בחטא זה.
• חרטה – על האדם להתחרט על חטאיו ולבין ולהרגיש כי לכל דבר יש גמול ומחיר.
• הוידוי – על האדם להתוודות על חטאיו במילים, להגיד חטאתי בX וY ואני מצטער ומתבייש במעשי ומקבל על עצמי לא לעשות זאת יותר.

"יש הקונה עולמו בשעה אחת ויש הקונה עולמו בשנים רבות"

גמרא (עבודה זרה י"ז ע"א): אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך, ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה'. אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה'. אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'וחפרה הלבנה ובושה החמה'. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'ונמקו כל צבא השמים' אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא

על מה מספר לנו?
מסופר על אדם (ר' אלעזר בן דורדיא) שהיה נכנע לתאוותיו וליצרו והקדיש את כל חייו לסיפוק היצר המיני.
מסופר שלא הייתה פרוצה אחת שאותו אדם לא היה איתה (אחת!!), כל חייו סבבו סביב היצר והתאווה.
יום אחד שמע שיש פרוצת צמרת אחת שעל מנת להגיע אליה עליו לשלם כסף רב ולעבור דרך ארוכה מאוד (7 נהרות), לא חשב פעמיים אלעזר בן דורדיא והלך אל הפרוצה, לא הכסף עניין אותו ולא הדרך הארוכה אלא רק סיפוק התאווה.
אחרי שהגיע על הפרוצה והחלו במעשה הפיחה (נפיחה) הפרוצה, אלעזר בן דורדיא ההמום שבצורה זו הסתיימה החוויה לה ציפה זמן כה רב.
לכרואה מדובר בחוויה זניחה, רק הפחה, אך לעומת זאת ר' אלעזר בן דורדיא התאכזב מאוד, הרי לכך הוא ציפה וזו הייתה פשגת שאיפותיו.
לאחר שהפיחה אומרת הפרוצה לאלעזר בן דורדיא שכמו שההפחה אינה חוזרת כך אין לו שום סיכוי לחזור בתשובה ושתשובתו לא תתקבל.
וממי שומע את זה אלעזר? מפרוצת צמרת!!
חישבו כמה לעג יש באמרה הזו של הפרוצה, אפילו היא מתעסקת בעניינים של תשובה ואלעזר לא!
הדבר הזה הכניס את אלעזר לשוק, הוא הבין שהוא צריך לחזור בתשובה אמיתית וכנה אך לא ידע איך!
הוא פנה אל ההרים ואלה לא עזרו לו, פנה אל השמיים והשמש והכוכבים וגם הם לא עזרו לא.
פה הגיע התפנית, ר' אעזר הבין כי רק הוא יכול לחזור בתשובה "אין הדבר תלוי אלא בי".
ומרוב חרטה וצער הוא הכניס ראשו בין ברכיו ובכה עד אשר יצאה נשמתו.
ברגע ההוא יצאה בת קול ואמרה "רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי עולם הבא", רבי!!
על אף חטאיו הרבים, התשובה האמיתית של ר' אלעזר הביאה למחילה על כל חטאיו, זוהי כוחה של תשובה.

אך החרטא של ר' אלעזר היא כמעט על טבעית, רוב האנשים אינם יכולים להביע חרטא כ"כ עמוקה ולכן עליהם לקנות את עולמם בשנים רבות ולא בשעה – והרי זוהי דרך התורה.